עיצוב פנים בסגנון כפרי מודרני

הסגנון בנוי על מתח מכוון בין גס לעדין — כל אלמנט מחוספס מקבל בן זוג נקי:

בשום סגנון אחר המטבח לא מרכזי כל כך. המטבח הכפרי-מודרני הקלאסי: חזיתות מסגרת (שייקר) בגוון שמנת, ירוק זית או כחול-אפור עמוק, אי גדול עם משטח עץ בוצ׳ר או אבן, כיור חרס גדול ('כיור חווה'), ברז ברונזה או שחור בעיצוב רטרו, ומדפי עץ פתוחים עם כלי קרמיקה.

מעל האי — זוג מנורות תלויות מפח או ראטן. ואם המבנה מאפשר: חלון מעל הכיור עם נוף לחצר. זה המטבח שסביבו כולם מתאספים — ושווה להשקיע בו את החלק המשמעותי מהתקציב.

הריהוט משלב 'כבד' אחד לכל חלל — שולחן אוכל מעץ מלא ועבה, ספרייה מברזל ועץ, מזנון וינטג׳ משופץ — לצד ריהוט נקי ופשוט מסביבו. ספה נוחה ועמוקה בבד טבעי בגוון חול או אפור חם היא נקודת עוגן בטוחה בסלון.

תאורה חמה ונמוכה היא חצי מהאווירה: מנורות תלויות מברזל או ראטן, מנורות שולחן עם בסיס קרמיקה, ותאורה עמומה בערב. גם כאן — אור חם בלבד (2700K), רצוי עם עמעם.

האקססוריז מספרים סיפור: כלי חרס, סלסלות קש, קנקני אמייל, שמיכות צמר על סולם עץ, וצמחייה — עציצים גדולים, ענפי זית או אקליפטוס באגרטל. פריטים עם היסטוריה (ירושה, שוק פשפשים) הם זהב בסגנון הזה.

בהחלט, בגרסה מדודה: לא חייבים קורות בתקרה. מספיקים מטבח שייקר בגוון רך, רצפת דמוי-עץ בגוון דבש, קיר טיח מרקמי אחד, פרזול שחור ושכבות טקסטיל — והדירה כבר מרגישה 'בית בכפר' בלי לאבד את העירוניות.

הסגנון מתאים למשפחות שמארחות הרבה, לאוהבי בישול, ולכל מי שהמילה 'בית' מתחברת אצלם לחום, ריח של תנור ושולחן ארוך. הוא סלחן לבלגן יומיומי — יתרון אמיתי מול סגנונות נקיים יותר.