עיצוב פנים בסגנון סקנדינבי

בלב הסגנון עומדת הגישה הנורדית לחיים בבית: פונקציונליות לפני הכול, אבל לעולם לא על חשבון תחושת החום. כל פריט בחלל צריך להצדיק את מקומו — ומה שנשאר מקבל מקום לנשום.

הבסיס הוא תמיד בהיר: קירות לבנים או בגוון שמנת עדין, רצפה בהירה (פרקט עץ בהיר, או גרניט פורצלן דמוי עץ — פתרון מעשי לאקלים הישראלי). על הבסיס הזה בונים שכבות של חומרים טבעיים: עץ, צמר, פשתן, כותנה, ראטן וקרמיקה.

הטריק שמבדיל בית סקנדינבי חי מבית שנראה כמו קטלוג הוא הטקסטורות. כשפלטת הצבעים מאופקת, המרקמים עושים את העבודה: שטיח צמר גס ליד ספה בבד חלק, סל קש ליד שולחן עץ, כרית פשתן על כיסא מעור. ככל שיש יותר שכבות מרקם — החלל מרגיש חם יותר, בלי להוסיף צבע.

הריהוט הסקנדינבי הקלאסי מזוהה עם רגלי עץ מלוכסנות, קווים מעוגלים ופרופורציות קלות — רהיטים שנראים כאילו הם 'מרחפים' מעל הרצפה ומשאירים את החלל פתוח. ספה בגוון אפור או בז׳, שולחן קפה מעץ בהיר וכיסאות אוכל קלילים הם נקודת פתיחה בטוחה.

תאורה היא נושא מרכזי בסגנון: במקום מנורת תקרה אחת חזקה, מפזרים כמה מקורות אור נמוכים וחמים — מנורת רצפה ליד הספה, מנורת שולחן על השידה, ונרות. גופי תאורה נורדיים איקוניים (בסגנון PH או דומיהם) יכולים לשמש כפריט פיסולי גם כשהם כבויים.

באקססוריז — פחות זה יותר: אגרטל קרמיקה אחד טוב, כמה ספרים, צמח ירוק ופוסטר גרפי במסגרת עץ. צמחייה ירוקה היא הצבע ה'מותר' תמיד בסגנון הזה.

היתרון הגדול: הסגנון נבנה סביב אור — ובישראל יש הרבה ממנו. בניגוד לצפון אירופה, כאן צריך דווקא לרכך את האור החזק: וילונות בד קלים שמסננים שמש ישירה ישמרו על האווירה הבהירה בלי סנוור ובלי חימום יתר של החלל.

ברצפה, במקום פרקט עץ אמיתי (רגיש ללחות ולניקוי אינטנסיבי), רוב המעצבים בישראל ימליצו על גרניט פורצלן דמוי עץ בגוון בהיר — עמיד, קריר בקיץ וקל לתחזוקה. ומי שגר בדירה עם רצפת טראצו או בלטות מצוירות ישנות — אלה דווקא משתלבות נהדר עם פלטה סקנדינבית.

הסגנון מתאים במיוחד לדירות קטנות ובינוניות, למשפחות צעירות שרוצות בית מסודר וקל לתחזוקה, ולמי שמחפשים שקט ויזואלי אחרי יום עמוס.